The Central Bureau of Statistics (CBS)
להעצים את הפריפריה
תוכנית חדשה של לימונדה ישראל למתן תמיכה כלכלית נוספת למטופלים הסובלים מסרטן השד ומחלות סרטן אחרות המתגוררים בקהילות בפריפריה של מדינת ישראל.
תוכנית "להעצים את הפריפריה" נבעה מהצורך הדחוף במתן סיוע כלכלי נוסף לחולים המושפעים ביותר מאי השוויון החברתי, הכלכלי והבריאותי בערים, כפרים וקהילות בפריפריה של מדינת ישראל.
למה תכנית להעצים את הפריפריה חשובה?
לחלות במחלה קשה זה דבר יקר מאד. מחקרים מוכיחים שתוך שישה חודשים, משבר בריאות עלול להביא משפחה למצב של פשיטת רגל או לחוסר בית. הטיפולים בסרטן ארוכים ולעיתים רבות מביאים להוצאות נוספות רבות, (כגון טיפול בילדים, עזרה במשק בית, הסעות למרכזים רפואיים לטיפולים וכו'). עם זאת, ההשלכה הבעייתית והמחלישה ביותר והעיקרית היא אובדן הכנסות עקב העדר מהעבודה, עד כדי כך שחלק מהמטופלים מגיעים למצב שלא יכולים לשלם שכר דירה, ופינוי מהבית הופך לאיום ממשי.
בעיות אלו קשות פי עשר באוכלוסיות בערים, בעיירות ובכפרים בפריפריה, הסובלות מהעדר שירותים בסיסיים וגישה בעייתית לשירותי בריאות. מטרת תוכנית "להעצים את הפריפריה" של לימונדה ישראל היא לתת עזרה לכסות הוצאות אלו היכן שהיא נחוצה ביותר.
מי זכאי למענק התכנית?
- בעלי אזרחות ישראלית, שאובחנו בשנה האחרונה. גרים בפריפריה, והוכיחו מצוקה כלכלית
- בקשות מוגשות באמצעות העובדות הסוציאליות בבתי החולים ובקהילות
- ועדת העמותה מקיימת ישיבה חודשית לדיון בבקשות הפונים. הבקשות נבדקות ומאומתות באמצעות מערכת נקודות מפורטת.
נ., חולת סרטן השד בת 48, עולה מרוסיה המתגוררת בכפר קטן בגליל אינה יכולה לעבוד עקב תופעות לוואי קשות. היא נשואה ואם לחמישה ילדים, היא זקוקה לסיוע לטיפול בילדיה הקטנים בשעות אחה"צ. הנסיעות הארוכות למרכז הרפואי הקרוב ביותר בו היא מטופלת מותירות את המשפחה כמעט ללא הכנסה ומונעות מילדיה הגדולים להמשיך בלימודים אקדמיים. מחלות קרע רבות ולימפומה בעבר הותירו מחיר פיזי ורגשי כאחד. היא סובלת מדיכאון שאינו מטופל עקב לקויים במשאבי בריאות הנפש במקום מגוריה.
למה התוכנית להעצים את הפריפריה" כל כך חשובה
קהל יעד
כשאנחנו מדברים על פריפריה אנחנו מתכוונים לגליל העליון ולרמת הגולן בצפון ולאזור הנגב ואילת בדרום. בקהילות רבות באזורים אלה יש מספר גדול, לא פרופורציונלי, של אוכלוסיות חלשות, מבחינה כלכלית וחינוכית, וגם אוכלוסיות של מיעוטים כמו דרוזים, ערביי ישראל, בדואים, צ'רקסים, עולים חדשים מאתיופיה וברית המועצות לשעבר ופליטי מלחמה אוקראינים.
נתונים דמוגרפיים
ההשלכות של אי-שוויון זה על תוצאות וטיפול בסרטן מתועדות היטב במחקר "מגמות ופערים בתחלואה ותמותה מסרטן בתוך ערים בישראל", שפורסם בפברואר 2023 על ידי מרכז טאוב. דו"ח זה מצביע על כך שלישראלים המתגוררים ביישובים "העשירים" ביותר יש סיכוי טוב יותר לשרוד מסרטן מאשר לאלה הגרים בשאר חלקי הארץ, ועל הבדלים מהותיים בין אזורים בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית לעומת אזורי הכנסה גבוהה.
המחקר מצביע שקיים "אי שוויון בריאותי" הקשור למצב סוציו-אקונומי וזמינות לא שוויונית של שירותי בריאות באזורים שהם לא במרכז הארץ. עובדה זו נובעת, בין השאר, מהעובדה שאוכלוסיות בעלי הכנסה גבוהה יותר נוטות לנהל אורח חיים בריא יותר, עם גישה טובה יותר לשירותי בריאות וידע טוב יותר כיצד לנווט במערכות הבריאות הציבוריות הישראלית. הסבר שני משקף גורמים גיאוגרפיים. המקומות "העשירים" ביותר בישראל נוטים להיות מקובצים במרכז הארץ, שם יש מגוון של מרכזים רפואיים ברמה גבוהה. בפריפריה יש מבחר קטן בהרבה של מרכזים רפואיים לבחירה, שרובם אינם מוסדות מחקר, והתושבים צריכים לנסוע רחוק יותר כדי להגיע לבתי החולים ולמרפאות הללו לטיפול במחלות קשות, כמו סרטן השד. אם יש פחות אנשי מקצוע בתחום הרפואה וקשה למטופלים הגרים בפריפריה לקבוע ולהגיע לביקורים, יוצא ששיעור הגילוי המוקדם יורד, קיימים מאובחנים רכים יותר בשלבים מתקדמים של מחלה וחולים קשים יותר עם סיכוי נמוך יותר להתגבר על המחלה.
הניסיון של לימונדה ישראל
המחקר הזה מאשר את את הניסיון שנלמד מהבקשות לסיועה שקיבלה עמותת לימונדה ישראל במהלך השנים: ב-90% מהבקשות למענקי חירום בשנים 2022 ו-2023 (עד היום) שהוגשו על ידי עובדים סוציאליים לחולים בפריפריה סובלים ממחלה בשלב מתקדם, צוין שהם נאבקים בקשיים הקשורים לנסיעות ארוכות למרפאות ובתי חולים (זמן ועלות כספית גבוהה). רובם גם סובלים ממחלות רקע ומחלות נלוות שהופכות את המחלה לקשה יותר לטיפול ולניהול.
אישה בדואית בת 49, אשתו השנייה של גבר מבוגר ממנה ב-20 שנה ואם למספר ילדים, פנתה ללימונדה ישראל בבקשה לסיוע כספי בטיפול בילדים, הוצאות משק הבית והוצאות נסיעה ארוכות לטיפולים בבי"ח סורוקה בבאר שבע, מרחק רב מהיישוב הבדואי בו היא מתגוררת. היא סובלת מכאבים עזים מסרטן שד שלב 4 ואינה מסוגלת לטפל בעצמה או במשפחתה, מה שגורם לדיכאון חמור.
"המצב הסוציו-אקונומי נמוך יותר מלכתחילה בפריפריה. סורוקה בבאר שבע נותן מענה למטופלים במרחב גאוגרפי גדול מאד באזור הדרום. לכן מטופלים נאלצים להגיע באוטובוסים כשלוש שעות הלוך חזור לטיפולים שלפעמים ניתנים חודש רצוף. אין מענים של לינה או הסעה שיכולים לעמוד בהם כלכלית. כמו כן תושבים בפריפריה הם פחות מבוטחים בביטוחים פרטיים ואינם יכולים לממן תרופות שאינם בסל.
עו"ס במכון האונקולוגי
סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי, באר שבע