"ואז הגעתם אתם, ארגון נפלא, שליחים נאמנים של ה’ והענקתם לי סכום כסף, קרן אור בחשיכה."

כשהתקבלה הבשורה הקשה שחליתי במחלה קשה, הייתי הרוסה. הרגשתי איך ברגע אחד עולמי חרב. אחרי ההלם הראשון, הבנתי שיש תקווה. עלי לצאת למלחמה קשה שבה עלי לנצח!
קיבלתי את תוכנית הטיפולים. תכנית קשה, כואבת וארוכה. ידעתי שאני חייבת לצאת לדרך.
הבנתי גם שמלחמה זו עולה הרבה כסף!
ואני הרי מתקיימת מקצבה זעירה, ומאין אביא את הכסף הדרוש למלחמה זו על חיי?! מאין אביא את הכסף לנסיעות הרבות ותרופות עזר?
הרמתי עיני לשמיים בתפילה: "ריבונו של עולם, חליתי במחלה, עכשיו תן לי גם את הכוח להילחם בה. עזור לי!"
ואז הגעתם אתם, ארגון נפלא, שליחים של ה', והענקתם לי סכום כסף, קרן אור באפלה. סכום צנוע שנסך בי את שאוכל להילחם את מלחמתי ושה' יעזור לי.
לעולם לא אשכח את הדחיפה הראשונה, את הצעד הראשון לניצחון.
אני מודה לכם מעומק ליבי. לעולם לא אשכח את העזרה הנתתם לי.
ז.