אני באה לכאן פעם בשנה כדי להיזכר…

לפני 13 שנים, ב-20 ביולי 2010 (ט' באב, התשע"א) אובחנתי כחולה בסרטן השד. השנה שבאה אחריו הייתה קשה. קשה מאד.

מאז, תודה לאל, התברכתי בבריאות טובה, במשפחה אוהבת ומתרחבת, בעבודה מתגמלת ובחברים וחברות נפלאים. אני יודעת שהסרטן יכול לחזור, אבל אני בוחרת לחיות כרגיל. אני מנסה לחיות חיים בריאים בידיעה שדאגה רק תגזול ממני זמן יקר מלהנות מהחיים. 

למה לחזור לשם, לתקופה שהיתה טראומטית ופשוט נוראית, אפילו אם זה רק ביום אחד בשנה? כי לזכור את הזמן הזה, עם כל הזוועות שלו, משאיר אותי צנועה אל מול פרופורציות החיים המניעים אותי להפוך את החוויה למשהו חיובי. 

יום לפני שבישרו לי שחליתי בסרטן, הייתי אמא רגילה שביקרה את הבת שלנו במחנה קיץ בשיא החום של הקיץ. למחרת, כמה דקות בתוך תהליך הממוגרפיה השנתית השגרתית, הפכתי לחולת סרטן. (ללא תסמינים, ללא היסטוריה משפחתית – תזכורת לכם הקוראים שבדיקות סקר מצילות חיים). 

פתאום. בין רגע. וזה פשוט מפחיד. מפחיד להיות מאוד חולה. בזמן שהייתי בטיפול, עיניי נפתחו לעולם שלפני אותו יום היה בלתי נראה עבורי. היום, אני מתחרטת על כך. אבל האמת שרובנו בוחרים לא לראות דברים לא נעימים. ידעתי, כמובן, והזדהתי עם אלה שחולים; אבל לעמוד על הצוק הזה באופן אישי זה סיפור אחר לגמרי. מחלה קשה היא הרבה דברים – מבלגנת. מבלבלת, מכאיבה  מעוותת, מכעיסה, בלתי צפויה וטראומטית. אבל מעבר לכל, מחלה קשה שואבת הכל. את כל הזמן, את כל האנרגיות. איך אפשר לחשוב על משהו אחר כאשר ההישרדות היא ההתמודדות? החיים היום יומיים נעלמים ובמקומם יש יקום מקביל של פחד.

סירת ההצלה בכל המצב הזה היא תקווה. תקווה להחלמה וחזרה לחיים נורמליים. למשפחה, לעבודה, לאהבה ולחברות.

הקמתי את לימונדה ישראל בקיץ 2011, כדי לתת תקווה לחולות סרטן שד שנמצאות במצב קשה במיוחד. עבור פצינטיות שחולות מאוד ושנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות המחלה. לימונדה ישראל מספקת מענקים כספיים לשעת חירום במהלך הטיפולים כדי לאפשר לחולות סרטן השד הנזקקות ביותר – ביניהן, משפחות צעירות, אלמנות, אמהות חד הוריות ועוד – לנשום ביתר קלות, כדי שתוכלנה להתמקד בהחלמה.

וכך אני באה לכאן, כדי לחזור ולחלוק זכרונות מחווית המחלה שלי. כדי לחזק את הענווה. אסור לנו להסיט את המבט מאותם אנשים בלתי נראים, האחר, גם אם זה לא נעים. פעם בשנה אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו להתחיל מחדש את הקשר הזה ולהרגיש כאילו אנחנו בעצמנו במצב שלהם.

לימונדה ישראל הפכה למשימת חיי. אולי עדיין אין בידינו את היכולת לרפא סרטן, אבל ביחד, נוכל להקל על משבר כלכלי שבא בעקבותיו. וזה חסד עצום. קבלת האבחנה בט' באב, יום צום ואבל בלוח השנה היהודי, מעולם לא נראתה מקרית ולמעשה שימשה השראה לעבודה על תיקון עולם, תיקון עולם שבור. ביחד בתמיכתכם אנחנו משיגים את זה, כבר 12 שנים. ועל כך תודה.

"קשה לנו לתאר במילים את ההערכה שלנו. בתקופה כל כך מאתגרת, קרן הלימונדה היא מקור אור ותקווה. המענק הנדיב שלך העלה את רוחי והביא לי, לבעלי ולמשפחתי זיק של אושר והקלה, שאני יודע שעוזר לטיפולים להצליח".

-מקבלת מענק לימונדה ישראל לאחרונה

וביום ט' באב, תשפ"ג, אני מאחלת לכולם שלום ובריאות טובה,

–שרי