אבחון סרטן יכול לגרור משפחה לפשיטת רגל או לאיבוד ביתם. הגורם לסיכון הזה הוא פרוטוקולי טיפול ארוכים שטומנים בחובם שורה ארוכה של הוצאות שלא מן השורה, כגון: טיפול בילדים, עזרה במשק הבית, הסעות ואובדן הכנסה. חלק מהמטופלים ולא משנה כמה קשה הם עובדים, יכולים בקלות להגיע לנקודה כלכלית שבה הם לא יוכלו לשלם שכר דירה ופינוי מהבית יהפוך לאיום ממשי.
הקשיים הללו מורגשים פי עשרה בפריפריה של ישראל. ממחסור חמור במיטות אשפוז אונקולוגיות, ועד לתמותה גבוהה יותר במטופלים בפריפריה. אי השוויון ומחסור בשירותי בריאות מתועדים היטב וידועים. אף אחד לא חולק על העובדות. חברי כנסת דנים ומאשימים אחד את השני, מקימים ועדות מיוחדות, כותבים בעיתונות.
אבל אין פתרונות קונקרטיים באופק.
בלימונדה ישראל אנחנו לא מתיימרים לחשוב שיש לנו את כל התשובות. ישראל היא עדיין מדינה צעירה, עם חבלי לידה, פערים תרבותיים, ובעיות קיומיות של ממש.
ההבנה הזו היא לא נחמה לחולי סרטן נואשים, החיים בקהילות הפריפריה בישראל. חולים שקורסים כלכלית עקב מחסור בתקציבים ושירותים לקויים שנכפו עליהם בעקבות כתובתם. כתובת שמסמלת שהם חלק מהרוח החלוצית שהתיישבו באזורי הצפון והדרום של ארץ ישראל. או כתובת שמסמלת המשך תרבות נוודית בת אלפי שנים, כמו כן הכתובת יכולה לסמל שהם חלק מפסיפס רב-דורי של חיי הכפר.
זו הסיבה שיצרנו את פרויקט להעצים את הפריפריה. על מנת לתת את התמיכה הנוספת שהמטופלים הללו זקוקים וראויים לה.