To the Israel Breast Cancer Emergency Relief Fund (IBCERF):
When I received the difficult news that I had a serious disease, I felt complete destruction. I experienced how in one moment my world crumbled, my home was destroyed, my body – wrecked. I felt as if the last few grains of sand were slipping through the hourglass of my life.
After the initial shock, the words of encouragement that surrounded me began to take hold in my heart. I understood that there was hope, that the matter was not final, that it was up to me to fight a difficult war which I had to win.
In this fashion I set out – with a feeling of hope. I received a plan for recovery; a path to win the war. A difficult path, painful and long, but one that I knew I had to take.
But when I looked at the plan I saw that it cost money…lots of money! And I am just subsisting on a meager pension, where am I going to get the money needed for the fight of my life? Where will the money come from for transportation, for medicine? From where?
I lifted my eyes to heaven, and I said a silent prayer, “God, you gave me a disease. Now give me the power to fight it. Help me!!!”
And then there you were, this amazing organization. Like faithful messengers of God, you awarded me a sum of money, a ray of light in the darkness, a respectable sum that was sufficient for me to begin, a sum that gave me hope that I’d have the strength for my personal war, and that God would help me.
And really, I gathered up all of my strength, and went out to face the fight of my life, and I fought. And here I am now marching toward the first steps of victory, feeling that life can be given anew, that one can be given another chance.
So no, I will not be able to forget this first push, this first step that you gave me, IBCERF, in your financial support that you granted me that enabled my first step toward winning.
I thank you from the bottom of my heart. I will never forget this.
“Anyone who saves a single soul of Israel, it is as if he has established an entire world.”
With honor and appreciation,
Zahava
לכבוד הארגון קרן החרום לסיוע לנפגעות סרטן השד בישראל:
כשהתקבלה הבשורה הקשה שחליתי במחלה, הרגשתי תושת חורבן. הרגשתי איך ברגע אחד עולמי חרב, ביתי חרב, וגופי חרב. הרגשתי איך שעון החול של חיי מתיל להוריד את גרגיריו האחרונים.
אחרי ההלם הראשון, התחילו לחלחל אל ליבי מילות העידוד שקיבלתי מסובביי. הבנתי שיש תקוות ,העניין אינו סופי, עלי לצאת למלחמה קשה שבה אני חייבת לנצח!
כך יצאתי מתחושת חידלון ומלא תקווה. קבלתי את תכנית הבראתי,את הדרך שלי לצאת למלחמה. תכנית קשה, כואבת וארוכה, אך דעתי שאני חייבת לצאת לדרך.
אך בהביטי אל תוכנית ראיתי שמלחמה זו עולה כסף – והמון כסף! ואני הרי מתקיימת מקצבה זעומה, ומאין אביא את הכסף הנדרש למלחמה זו על חיי?! מאין אביא את הכסף לנסיות לתרופות? מאין?!
הרמתי עיני לשמים, ואמרתי בתחינה: “ריבונו של עולם, נתת לי מחלה, נתת לי גם כוח להילחם בה. עזור לי!!!”
אז הגעתי אתם, ארגון נפלא,כשליחים נאמנים של ה’ והענקתם לי סכום כסף, קרן אור בחשיכה, סכום מכובד שהספיק לי להתחיל, סכום שנתן לי תקווה שהנה גם את אמצעי לצאת למלחמה יש לי, וה’ יעזור לי.
ובאמת אספתי את כל הכוחות הנפש שלי, יצאתי למלחמה הגדולה על חיי, ולחמתי. והנה עכשיו אני צועדת את צעדי הניצחון הראשונים רגישה איך חיי ניתנו מחדש, קיבלתי עוד הזדמנות.
אך לא, לא אוכל לשכוח שאת הדחיפה הראשונה, את הצעד הראשון, ונתתם לי אתם.
ארגון קרן החרום לסיוע לנפגעות סרטן השד בישראל, בתמיכתכם הכספית הענקתם לי צעד ראשון לניצחון. אני מודה לכם מקרב לב. לא אשכח זאת לעולם. “כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.”
בהערכה ובהוקרה, זהבה
